החופש לצייר

התערוכה "החופש לצייר"

היא מפגש. או ליתר דיוק- סדרה של מפגשים- אולי אפילו צומת רעיונות בין שתי ציירות.

דיאלוג סגנונות, חיבור בין דורות, עימות עבודות, ובעיקר- מפגש נשים שיוצר השקה עם רגש ואינטלקט ושילובים שונים של צורה וצבע.

כיצד, מנקודת פתיחה זהה, מאותו בית גידול, צומחות זוג השקפות, נבדלות, שתי פרשנויות אל מול מציאות?

היכן מסתיים הריאליזם והיכן מתחילה פרשנותו? האם קיים עולם אובייקטיבי או שאולי מלכתחילה, עוד בטרם נולדנו, מוצאים אין ספור מציאויות חלופיות, כולן לגיטימיות, בבחינת "הרשות נתונה"?

מגריט באמירתו

על נביעת הציור, מעלה את הדיון על ההבדלים שבין המופשט- שחוקר את היחס המאזן בציור ובנושאו, מול הסוריאליסטי המשוחרר מהגבלות ומגבולות.

פרנסין לסרי

נולדה בטוניס ב- 1940, יוצרת, מלמדת עשרות רבות של תלמידים ומתגוררת בכפר האמנים עין הוד.

פרנסין רואה במינימליזם המופשט את הגרעין הטהור של הציור. לצד זאת, היא מתארת את חווית הציור כמסע המובל ע"י התרגשות, חקירה ותחושות פנימיות. דרך המאפשרת ברגעי מנוחה לחוקי האינטלקט להתערב, לרכז את העין ולכוון אותה למרכז.

 מהלך היצירה של פרנסין נע בין קצב לשהייה, בין ארגון ומרכוז של סערת רגשות וצבעים. הקומפוזיציה שלמה כאשר אותה התלהבות, אותה שמחה מתאחדת עם הניסוח החמור של היחס בין העצמים והצבעים על הבד, ומכסה על הכל בווידוי אחרון.

מיוריאל לסרי

נולדה בטוניס  ב- 1941, עלתה לישראל בשנת 1964 מפריז, סיימה את לימודיה באדריכלות בטכניון, ומתגוררת כיום בירושלים.

מסע היצירה של מיוריאל מוביל אותה למראות מדומיינים של הסובב אותה.

תהליך העבודה הוא מאבק בין הובלת המכחול בידה המנוסה, לבין המהלך העצמאי לכאורה שלו לעבר דמיון אשר מתרחק ממחזה החיים ומאפשר התבוננות אחרת,  שחרור מכבלי חוקים ומגבלות ויצירת  סוריאליזם- או שמא פרשנות אחרת לעולם- ערוב זמנים ומקומות בציור, כשיחה או אינטראקציה בין אלמנטים שבונים את חוויות החיים.

בין המופשט לסוריאליסטי, בין המתרגש למושכל, בין פרספקטיבות וטכניקות שונות, כפי שחכמי התלמוד נהגו במחלוקת לא פתורה לשאול דעתו של ילד קטן- כך עבודותיו של  אלון ריכטר, נער צעיר ומיוחד, עם ראייה ושיקוף מציאות רעננה ומקורית  הנובעת מעולם פנימי עשיר וצבעוני, שופכות אור בסוגייתנו.