"להסתכל לך בעיניים"

ENIGMA

פתיחת התערוכה 21-7-24

אן  גלסרוט הינה פורטרטיסטית המתחקה שנים אחרי דמותה המורכבת והנוקבת של רונית אלקבץ ז"ל (1964- 2016).

בראיונותיה לתקשורת מזכירה אלקבץ את רצונה "למצוא את הפנים הרבות שבתוכנו", וכבאמנה אמנותית מתחייבת "לערוך מסע של חשבון נפש בזמן".

אן מעידה שהעיסוק בדיוקנה של רונית הינו מסע אחר פתרון סודות קסמה, והאניגמות הרבות החשופות והנסתרות שבדמותה.

אלקבץ שחקנית, במאית ותסריטאית, נחשבת לאחת השחקניות הגדולות בקולנוע הישראלי, וככבה גם בקולנוע הצרפתי ובתיאטרון. היא מעולם לא למדה משחק, ותלבושותיה הייחודיות הפכוה גם לאייקון אופנה.

לציון עשר שנים להענקת עיטור אבירת הלגיון הצרפתי לרונית אלקבץ נבחרה סדרת עבודות אשר ינסו לענות על השאלה.

ההתבוננות בדיוקנאות שבתערוכה הינה כמו צפייה בראיון מצולם. הצבעים והמכחול עורכים לדמותה של רונית בחינה נוקבת ומנסים "לפתור את האניגמה". 

הטיפול בציור הדיוקן דומה לסרט דוקומנטרי – הרקע, זווית הצילום, זום אין וזום אאוט ומגוון אמצעים שמטרתם לגרום לנו, הצופים, לקלוט רטט, קמט, או הבעה כלשהי בסיפור הדומם ועם זאת דובר. זועק ללא מילים, מספר בשקט רועם את סיפורה- את הרקע לעלילותיה כמייצגת פנים רבות למורכבות הנשית- לעוצמה השקטה, שלעתים סובלת, נדחקת ומכוסה.

בעבודתה מביאה האמנית נדבכים נוספים: לאחר פירוק והרכבה היוצרים את פני הגיבורה, כבנושא קולנועי, היא מעניקה תחושה פתאומית שהמרואיינת, כבמעשה היפוך, מביאה לעבר הצופה תהיותיה, ובכך יוצרת רעיון חדש. שלא כבעין המצלמה, המרואיין הופך למראיין- מבטיה של רונית מופנים לעברינו- היא זו שמביטה בנו, היא זו שמתחילה לשאול שאלותיה.

אן כבמאית, עוצרת את הסצינה ומניחה לדמותה של אלקבץ המטופלת תחת ידיה במאות משיחות מכחול ובמניפת צבעים רחבה במיוחד לתהות עלינו- הצופים.  המבט המשתחרר בכל מגע בבד ומשיחה הינו מצפה, חוקר, חודר- לא נוח. המבקר.ת בתערוכה נקלע.ת באופן בלתי צפוי לסיטואציה. הדיוקנאות שסביב, כמו מצלמות, מראיינים אותנו, מציצים בנבכי נפשנו ב"מבט אלכסוני". אין אנו יכולים עוד להתחמק מתחושת המעורבות או האחריות.

בהפכא מסתברא הציור הוא זה ששואל אותנו שאלות. הוא זה שמביט ברבדיו ובגווניו המורכבים והעמוסים אל פנימיותינו, הקומפוזיציה היא בבואת מראת תחושותינו.

השחקנית והדוגמנית רונית אלקבץ ז"ל ועיסוקה של אן גלסרוט בפורטרטים אלה, כשברקע נשמעים קולות הקוראים לחקיקת חוקים חדשים במשרד התרבות ורבדים נוספים אקטואליים הנוגעים לחסר בסובלנות חברתית ותרבותית ומנגד "פריטת המעגלים" בחברה הישראלית- כל אלה נותנים הזדמנות מחודשת להביט בדיוקן שבתוכנו.

אן גלסרוט היא בוגרת האוניברסיטה העברית, בעלת תואר שני מאוניברסיטת סורבון ותואר ד"ר לספרות צרפתית מ- NYU

במסגרת עבודת הדוקטורט עסקה ב"פרובלמטיקה של הנשים", בכאב הלא קונבנציונלי, המשויך לשוליים.

הגדרתה העצמית  כאזרחית העולם ופמיניסטית פגשה את היופי המרתק של רונית ועורר את התעניינותה בפנים הרבות שלה-

הנשיות,  החייתיות, התשוקה, הזעם, האהבה, אהבת האם, אם כל הכאבים.

הזמן הוא זמן טוב נכון לחקור את הפנים הרבות של רונית, של כולנו.

אוצרים: מוטי הררי ונילי ססלר