"רפריזה"
איזידור אשהיים
פתיחת התערוכה 30-9-2024
הכניסה חופשית
רֶפְּרִיזָה – חזרה
- (בְּמוּזִיקָה) הַקֶּטַע הָרִאשׁוֹן בַּסּוֹנָטָה הַחוֹזֵר פַּעֲמַיִם, הַקֶּטַע שֶׁלְּאַחַר הַפִּתּוּחַ
- (שִׁירָה) פִּזְמוֹן חוֹזֵר
- תִּקּוּן, שִׁפּוּץ, נִסָּיוֹן לְהַחֲזִיר לַמַּצָּב הַקּוֹדֵם
התערוכה "רפריזה" נולדה מתוך תיק פלסטיק שחור וגדול ובתוכו אוסף ציורים, הדפסים ורישומים של איזידור אשהיים (1891-1968). ממנהלי "בצלאל" (1960-1961), מורה לרישום אהוב וקפדן (1945-1964), אשר בין תלמידיו נמנו אביגדור אריכא, יוסי שטרן, פנחס כהן גן, אבנר כץ ואחרים.
מעשה שהיה כך היה.
יוצא אדם מפתח ביתו בבוקרו של יום קיץ מהביל וקשה.
תוך שהוא צועד את פסיעותיו הראשונות, מבטו משוטט אנה ואנה, הוא מרים עיניו בציפייה לפגוש שכן בדרכו או כלב בטיול הבוקר, משפיל מבטו לבדוק היכן רגליו דורכות במדרכה שעדיין לא נסללה כבר שנים רבות מדי במושבה הוותיקה, שמא ימעד או חלילה ידרוך במקום לא רצוי.
ותוך כדי שמבטו ומחשבתו משוטטים להם שיטוט בנלי של יום חול, נתקלות עיניו בתיק עשוי פלסטיק גדול ושחור ובלה אשר נזרק לצדי פח הזבל הירוק בקצה הרחוב השקט.
העבודות המוצגות
בתערוכה מקיפות תקופה של שנים ארוכות, ומשקפות את דרכו של אשהיים מגרמניה, ארץ הולדתו, אותה עזב ב- 1940 בעלייה בלתי לגלית, דרך נופי הארץ- מהקיבוץ , דרך צפת, טבריה, יפו ועוד.
לצד נוכחות חזקה ורלוונטית של עבודתו, בולטת לא רק היעדרותו של אשהיים, אלא גם היעדרותו של עזבון, או של בעלים. הקושי הרב בשימור העבודות אשר היו בדרכן להיעלם לנצח במעמקי מדמנה כלשהי אי שם , והרצון הבלתי מתממש להחזירן למצבן הקודם, הביא אותנו, האוצרים, לנסות ולהעניק להן את ההדר להן הן ראויות, באמצעות מסגרות ישנות ומרשימות.
העבודות שנבחרו מהדהדות תקופות שונות ותערוכות עבר שונות שהוצגו בארץ ובעולם, ביניהן- "נשים" אשר הוצגה בבית האומנים בירושלים בשנת 1988- 20 שנים לאחר פטירתו של אשהיים, תערוכת רישומים והדפסים אשר הוצגה במוזיאון ישראל ותערוכה אשר הוצגה במוזיאון פתח תקווה בשנת 2007 , אשר הציגה עבודות של אשהיים ורעייתו מרגוט.
סגנונו של אשהיים
נע במהלך השנים בין אימפרסיוניזם לאקספרסיוניזם, פיגורטיביות וריאליזם. הן התערוכות השונות והן המכירות הפומביות הרבות, מעידות על שפתו האמנותית של אשהיים, אך לא פחות- על העדרה. גוף עבודתו נעה בין ציורי שמן לעבודות גרפיות, בין רישומים להדפסים, ביניהם גם הדפסי האבן הידועים שלו.
במאמרו מ- 2014 כתב עליו גדעון עפרת:
"איזידור אשהיים מעולם לא היה דיוניסי-ניטשיאני באופיו. מזגו היה הרמוני ונוח לבריות ולָעולם, ולפיכך, לא ניחן בכושר האקספרסיוניסטי של שיכרון חושים בלתי-אמצעי ושל אנרכיזם תוקפני. במילים אחרות, אופיו של אשהיים מנע ממנו מלהיות "אקספרסיוניסט גרמני", וספק רב אם היה אי פעם "אוטו מוּלֶרי" בציורו. כי בציוריו אישר תרבותיות ולא תקף את התרבותי בפרימיטיבי; אישר הרמוניות ולא בחר בנתיב החידודין והקוצניות של דימויי אוטו מולר; תר אחר השלווה המאשרת עולם ולא אחר ה- Weltende האקספרסיוניסטי-גרמני."
- קרדיט לאדם שיצא מפתח ביתו בבוקרו של יום קיץ מהביל וקשה והציל את העבודות. תודה לאורי לביא.
- העבודות שנמצאו ומוצגות בתערוכה תועמדנה למכירה במחירים אטרקטיביים
אוצרים: נילי ססלר ומוטי הררי
